​"כשהאלים השתתקו"

תמונה זו לוכדת באופן מושלם את הרגע המכריע מסיפורנו. היא מראה את אנשי אתלגארד, בהנהגת קאלן ואלרה (במרכז, קאלן מביט למעלה בתקווה, אלרה מחזיקה מגילה), כשהם מתכנסים מתחת לשמיים שרק מתחילים להשתנות. האדום הזועף והסוער מתחיל לפנות מקומו לאפורים וכחולים רכים יותר, ובולטות, פתיתי השלג הראשונים והמרהיבים צונחים למטה. האדמה מתחתם עדיין יבשה וסדוקה, אך אור התקווה בוקע דרך. פניהם מראים שילוב של יראה, חוסר אמון ושלווה מתחילה. ​זוהי התמונה, אהובי, של ההתחלה הוויזואלית של הנרטיב שלנו.​"כשהאלים השתתקו"